שולט בדיילן: ציוד גור אלפא וקינק קבוצתי כרך 2

לאחר שאימץ את גוריו השובבים, לגרנד לא הצליח לעמוד בפיתוי לצלול לעולמם של הכיף המסוכך. הוא לבש על עצמו כובע גור בעצמו, הרגיש בהתחלה מביך ומגולה. אבל משהו השתנה—הבנים הגיבו אליו אחרת, הפכו אותו מהמנהל המצווה שלהם לכלב אלפא דומיננטי בעדר. כשהוא אימץ את התפקיד החייתי הגולמי הזה, ההכרה העצמית נמסה, במיוחד כשמדובר בהתרגשות הראשונית של זיון כמו כלב.

זה כמו לראות אותם שמים מסכות והופכים פראיים מיד, מתקבצים זה על זה במרדף כאוטי אחר צעצוע מצפצף במאורה—מגוחך לחלוטין כגברים בוגרים, אבל אינסטינקט טהור כגורים. הפעם הראשונה של לגרנד הייתה מגושמת, הכובע חונק את מבטו דרך חורי העיניים ומפריע לבלוע את התחת הצר של הגור שלו. אבל עכשיו? הוא נכנע לחלוטין. הוא לוחץ גור להוט מתחתיו, הבחור מוסר את החור שלו כמו ה-Good Boy האולטימטיבי לאלפא שלו. החושים של לגרנד מתלקחים—עולמו מצטמצם לזין הפועם שלו, האחיזה החמה של החור הזה, והדחף העמוק לרבייה לשפוך את הזרע שלו לתוכו, תובע את כל הגורמים.

במסיבת הבריכה הלוהטת שלהם בשבת, לגרנד כיוון את מבטו על דילן, הפך את זה לתורו לקחת כל אינץ' מהגורים האלפא ממש שם על שפת המים.