ברגע שידיו הגדולות לחצו על ישבני, גל של התרגשות זרם דרכי (Marcus Rivers) כמו צלצול רם של פעמון כנסייה. זה השתיק את הקול הפנימי שלחש שזה לא בסדר, כשהתחושה הגופנית כבשה את מחשבותיי והציתה את תשוקתי.
זו הייתה סצנה של ניגודים חדים—אורכו הגדול נגד הפתח הצר שלי—בעודי מנסה להירגע ולקבל אותו. עוביו דרש רגע של התאמה מצדי. אחרי כמה נשימות עמוקות, הרגשתי מוכן, ובקרוב הרב Max Sargent דחף את אורכו המשמעותי עמוק בתוכי.
תחושת החיבור העז והחשוף הזה התחילה להרגיש מספקת להפליא, כאילו הכומר המצויד הזה ממלא חלל בתוכי—חלל שלא ידעתי עליו עד שהתחלתי ללכת בצלם.