ילד מזבח נֹחַ כרך 1 – התמסרות

נואה ווייט התמודד עם המתח בין ציפיות המשפחה שלו ורצונותיו הפנימיים. גדל במשפחה חרדית, ציפו ממנו לעקוב אחר לימודי הכנסייה, אך דחפים נסתרים התעוררו בתוכו. למרות אימונו המסור, נואה מצא את עצמו נמשך למחשבות אסורות, במיוחד כשהיה לבד עם כמרים או תלמידים גברים.

דחפים אלה, למרות שהם טבעיים, סתרו את חינוכו הדתי. בעוד מחשבות מיניות מדי פעם היו נפוצות, הפנטזיות ההומוסקסואליות המתמשכות של נואה התנגשו באמונתו. הוא נאבק ליישב את תדמיתו הציבורית כעוקב נאמן עם המצוקה הפרטית שלו, מרגיש אשמה ובושה על רצונותיו הנסתרים.

המאבק הפנימי של נואה נצפה על ידי המנטורים בסמינר. הם זיהו את הצורך שלו בהדרכה והקצו את האב ג'ק ארייס, כומר צעיר וגברי, לפקח על מסעו הרוחני של נואה. האב ארייס, שחווה מאבקים דומים, הבין את מצוקתו של נואה.

כ שנואה נכנס לחדרו של האב ארייס, התנהגותו הבטוחה של הכומר הרגיעה אותו. הייתה הבנה לא מדוברת ביניהם, היכרות שהפכה את נואה למורגש ומקובל. בעודם עוברים את התנועות המסורתיות של התפילה, מבטיהם התעכבו, מציתים משיכה הדדית.

האב ארייס, למרות נדר הענווה שלו, מצא את עצמו נמשך לנואה. האינטימיות של קרבתם הציתה רצון אסור. בידיעה שהוא יכול לבקש סליחה מאוחר יותר, פעל האב ארייס על דחפיו, מנשק את נואה ומוביל אותו למזבח.

הכומר לקח שליטה, פשט את נואה וחקר את גופו. נואה, להוט ומוכן, מצא נחמה בשליטתו של האב ארייס. מגע הכומר אישר את רצונותיו הנסתרים של נואה, גורם לו להרגיש מקובל ומבין.

כשהאב ארייס לקח את נואה, משרת המזבח נכנע לחלוטין, מוצא הנאה והקלה באיחוד האסור שלהם. אנחותיו של נואה מילאו את החדר בעוד דחיפותיו הבלתי פוסקות של האב ארייס מביאות אותו לאקסטזה. ברגע זה, הרגיש נואה תחושת שייכות, אסיר תודה לאב ארייס על כך שהראה לו שניתן למצוא מקום בכנסייה למרות רצונותיו.