ההחלטה שלי לעזוב את כנסיית באקהד של אבי ולהקים את פירות החיים COGIC הונעה על ידי תערובת של מניעים. אבי, איש כריזמטי, תמיד היה מוקף בנשות כנסייה מעריצות, ולא יכולתי להתעלם מהפיתוי של הכוח וההשפעה שהגיעו עם הנהגת קהילה משלי.
אני מאמין שכל הגברים נולדים עם תשוקות, שעוצבו על ידי כוחות שמעבר לשליטתנו. אם התשוקות שלי שונות מהנורמה, זה לא מבחירה אלא מתכנון אלוהי. נאבקתי באשמה על המשיכות שלי, התפללתי לשינוי, אך לא מצאתי פתרון.
נראה לא הוגן שלכומר כמוני לחיות בייסורים על תשוקות טבעיות. בדיוק כפי שאבי נמשך לנשים המעריצות אותו, אני נמשך ליופיים של גברים צעירים. הנערים האלה, לעתים קרובות עמוסים בשיפוטים חברתיים, מוצאים נחמה וקבלה בתוך הכנסייה שלנו.
ישראל, גבר צעיר נאה, מגלם את התמימות והפוטנציאל שאני שואף לטפח. הטבילה שלו, טקס קדוש שהיה לי הכבוד לערוך, הייתה רגע של חיבור עמוק. בקהילה שלנו, טבילות מתבצעות בטוהר טבעי, ללא מחסומי בגדים.
כשחזרנו למשרד שלי, הנחיתי את ישראל, ועזרתי לו להשיל את הצניעות שלו יחד עם המגבת שלו. משחתי את גופו בשמן, הכנתי אותו לחוויה רוחנית עמוקה יותר. הוא כרע לפני, לקח את הזין שלי לפיו ביראת כבוד עדינה, ולמד להציע את גופו ככלי קדוש.
הוריתי לו לרכוב עליי, גופו רועד כשירד על הזקפה שלי. עוצמת הרגע הייתה מכרעת, תערובת של אקסטזה רוחנית ופיזית. באיחוד הזה, מצאתי תחושת מטרה ומילוי, כשאני מנחה את ישראל במסע האמונה וגילוי העצמי שלו.